מזה שנים שניכיון צ’קים מהווה את אחד מהאמצעים והכלים הפיננסיים היעילים ביותר העומדים בפני ארגונים, חברות ועסקים בישראל (בעיקר הקטנים שבהם). תהליך זה הפך לחלק משמעותי בהתנהלות השוטפת הפיננסית של בעלי העסקים, בעיקר בשל אותו מוסר תשלומים ישראלי מפורסם, אותו מנצלים הגופים הציבוריים והארגונים הגדולים לנוחותם, לצורך דחיית מועד התשלום לעתיד, למועד הרחוק ביותר שאפשר לדחות אותו. חוק לצמצום השימוש במזומן, התשע”ח-2018, אשר נכנס לתוקפו בתחילת השנה, אף הוא נחשב לשחקן חשוב בשינוי שחל במפת הפיננסים, אבל, אף אחת מהעובדות הללו ועוד כמה אחרות, אינה משנה את הצורך של כל עסק, ארגון או חברה, בכסף נזיל ופנוי, לצורך תשלום צרכי העסק.

מדוע נזקק גוף עסקי לניכיון צ’קים?

מאחר וההלוואות ואמצעי המימון האחרים נחשבים לגבול אותו מחויב עסק לחצותו אך ורק כאשר לא נותרו בידי בעל העסק אופציות נוספות, באופן הגיוני ונכון ביותר, עסק יעדיף לממש את מה שעומד לרשותו, גם אם כרגע, באופן תיאורטי בלבד גביית חובות מלקוחות, מצד אחד, ומצד שני, הצ’קים הדחויים שמועד פרעונם עדיין לא הגיע. כניסתם של צ’קים דחויים לעסק יכולה להיווצר בשל מגוון רב של סיבות, מעסקה ששולמה במספר תשלומים וכלה בתנאי תשלום שאליהם נאלץ בעל העסק להסכים, על מנת שיוכל לזכות במכרז או בעסקה שהיו עליה מתחרים רבים, יתכן שאפילו אטרקטיביים יותר ממנו במספר אספקטים. למרות החשיבות שמייחסים לצ’קים דחויים, באו נהיה כנים לרגע – צ’קים דחויים, עד למועד פרעונם, הם לא יותר מפיסת נייר חתומה ששוויה הנומינלי אינו רב, עד לזמן בו יגיע מועד הפירעון שלה. אמנם, עבור הלקוחות מדובר בדרך התשלום הנוחה ביותר (פיננסית ופסיכולוגית), אולם בצד השני של עסקה כזו, נמצא בעל העסק, אשר סביר להניח שלא כל כך מרוצה מהעסקה בתנאי התשלום הנוכחיים שלה. הזדקקותו של בעל העסק לכסף נזיל לצורך פעילות שוטפת תתסכל אותו לא פחות, גם כאשר בידיו נמצא צ’ק שמועד פירעונו הוא עתידי.

אז מהו בעצם ניכיון צ’ק?

זוהי צורה של הלוואה אשר בה מקבל בית עסק את ערכו של הצ’ק הדחוי, בתמורה לתשלום ריבית עבור הזמן שנותר עד למועד הפירעון של הצ’ק. גובה סכומי העמלות אשר יגבו מבית העסק המנכה ואף של הריבית, תלויים במספר קריטריונים כמו חברת ניכיון הצ’קים, העסק המבקש לנכות את הצ’ק וגם… בצ’ק עצמו. באופן צפוי לגמרי, לצ’ק עצמו ישנה השפעה מרובה על הריבית, דרך נתונים כמו מועד הפירעון שלו. במקרה זה – ככל שמועד הפירעון של הצ’ק רחוק יותר מזמן קבלתו ומזמן העברתו לידי חברת ניכיון צ’קים, כך גוברים הסיכונים לכך כי יבוטל או לא יכובד, ולכן העמלה והריביות שתגבנה על ניכיונו תהיינה גבוהות יותר.

ניכיון צ’קים – חברת ניכיון צ’קים מול בנק

עד לפני מספר שנים שלטה הסטיגמה המסורתית, שעל פיה מי ששולט בתחום ניכיון הצ’קים, ובתחומי המימון והלוואות האחרות היו אנשים מפוקפקים. כיום, אנחנו שמחים להרגיעכם ולכתוב, כי רוב ניכיון הצ’קים הדחויים בישראל ממבוצע דרך הבנקים. אלה חולשים, לפי הערכות המומחים, על כ-80% מתחום ניכיון הצ’קים. את שאר 20% מחלקים ביניהם חברות המימון החוץ-בנקאי, חברות ניכיון צ’קים, חברות המציעות שירותים פיננסיים אחרים, ואף חלפני הכספים, אשר גם הם פועלים בהתאם להנחיות החוק ובפיקוחו של משרד האוצר. אותן ההערכות גם טוענות כי ענף ניכיון הצ’קים מגלגל נתח ראוי שבין 25 ל-30 מיליארד ₪ בכל שנה כשנוטלים בו חלק עשרות אלפים מבתי העסק, מהארגונים ומהאנשים הפרטיים שבישראל.

בשורה התחתונה – היכן כדאי לכם לנכות צ’קים?

התשובה לכך, אינה חד משמעית, והיא תלויה בנתונים הפרטניים ובנסיבות הספציפיות שלכם. אולם, ככלל, ניתן לומר מספר דברים. הראשון בהם, הוא כי העלויות ללקוח, לרוב, גבוהות יותר בעמדות המרה ובחברות החוץ בנקאיות העוסקות בניכיון צ’קים. לעומת זאת, יתרונם היחסי של הבנקים בתחום בולט במסגרת האובליגו אותו מקצה בנק לכל עסק ואדם אשר נמנים על לקוחותיו, ועל פיו, תותאם ללקוח גם מסגרת ניכיון הצ’קים.

אל מול הבנקים, לחברות פיננסיות פרטיות יש שלושה יתרונות מרכזיים – הראשון הוא כי ניכיון צ’קים דרך חברת ניכיון צ’קים פרטית חוץ בנקאית אינו נוגס במסגרת האשראי אותה מעמיד בנק לעסק (מאחר והמדובר בחברה חוץ בנקאית, כפי שצוין), כך שהיא ממשיכה לעמוד קיימת לטובתו של העסק. האספקט השני הוא הסכום שמגיע לידיכם – ניכיון צ’ק באמצעות חברה חוץ בנקאית מקנה לעסק אשראי של 100% מערך של הצ’ק, לעומת הבנקים שמעמידים באשראי רק 50%-70% מערך הצ’קים. היתרון האחרון של החברות החוץ בנקאיות הוא התנאים הטובים שהן יכולות להציע. כמובן, שאותם סיכונים שהן לוקחות על עצמן מגולמים בגובהן של העמלות, אבל מול הדיסקרטיות, והיכולת לשמור על מסגרת האשראי הבנקאי העסקי שלכם חופשי, מדובר בעסקה משתלמת למדי.