אין ספק כי ניכיון שיק הפך לחלק מההתנהלות השוטפת הפיננסית של כל בעל עסק או ארגון בישראל. אנחנו יכולים לתלות זאת במוסר התשלומים הישראלי (בייחוד של הארגונים הגדולים ושל הגופים הציבוריים בארץ), אנחנו יכולים להצמיד זאת לעובדה כי בינואר 2019, נכנס לתוקפו חוק לצמצום השימוש במזומן, התשע”ח-2018 ושינה את תמונת הפיננסים עבור כולנו. אבל, זה אינו משנה את העובדה, כי, באופן קבוע או מידי פעם, כל פרילנסר, חברה או ארגון בישראל נזקקים לכסף מזומן. מאחר והלוואות נתפשות כקו שמשתלם לחצותו רק כאשר העסק נמצא עם הגב לקיר, באופן טבעי, עסק ירצה לממש את מה שכן עומד לרשותו באופן תיאורטי – אותם שיקים דחויים הנמצאים בחזקתו. בין אם המדובר בשיקים דחויים שהם תוצאה של עסקה ששולמה בתשלומים ובין אם מדובר בכל סיבת תשלום אחרת, השורה התחתונה היא ששיקים דחויים הם פיסת נייר חתומה בלבד ששווייה אינו רב, עד לכשיגיע מועד פירעונה. אמנם, מצד הלקוח מדובר בדרך תשלום נוחה (הן פיננסית והן פסיכולוגית), אולם מצידה השני של העסקה מצוי בעל עסק, שסביר להניח כי הזדקקותו לכסף נזיל לצורך קיום וניהול שוטף של עסקו תתסכל אותו, גם כאשר בידיו שיק, כשמועד פירעונו של השיק הוא עתידי, ואילו הצורך בתקציב מעיק עליו כאן ועכשיו.

מהו העיקרון העומד מאחורי ניכיון שיק?

למעשה, מדובר בצורת מימון (סוג של הלוואה, אם תרצו), אשר בה מקבל בית העסק את שוויו של השיק הדחוי, תמורת ריבית בשל הזמן שנותר עד למועד פירעונו של השיק. גובהם של סכומי העמלה שתיגבה מבית העסק ושל הריבית תלויים בגוף המנכה את השיק, בבית העסק המבקש לנכות את השיק ובשיק עצמו. למשל, דרך אחת בה משפיע השיק עצמו על הריבית, היא מועד הפירעון שלו – ככל שמועד פירעונו של השיק רחוק יותר, כך גבוה יותר הסיכון כי השיק לא יכובד, ולכן העמלה והריבית הנגבית במקרה כזה תהיינה גבוהות יותר.

ניכיון שיק – בבנק או חברה חוץ בנקאית?

בניגוד לתפישה המסורתית, על פיה מי ששלט בתחומי ניכיון השיקים, ההלוואות והמימון היה השוק האפור, באופן מפתיע, רוב ניכיון השיקים כיום בישראל מתבצע על ידי הבנקים, אשר חולשים, על פי הערכות מומחים, על כ-80% מהתחום. ביתר 20 האחוזים מתחלקים העסקים המציעים שירותי מימון חוץ-בנקאי, ניכיון שיקים ושירותים פיננסיים נוספים וכן חלפני הכספים (עמדות ההמרה, או ה-Change) אשר עובדים על פי החוק ומפוקחים ע”י משרד האוצר. ההערכות טוענות כי ענף ניכיון השיקים מתייחס לבין 25 ל-30 מיליארד שקלים בשנה כשלוקחים בו חלק, מכל אחד מקצותיהן של אותן עסקאות, עשרות אלפי בתי עסק, ארגונים ואנשים פרטיים.

אז היכן כדאי לנכות שיק?

העלויות ללקוח, בדרך כלל, תהיינה גבוהות יותר בעמדות ההמרה ובחברות החוץ-בנקאיות לניכיון שיקים. לעומתם, יתרונם של הבנקים בנושא ניכיון השיקים הוא כי, לכל עסק קיים ישנה בבנק מסגרת אשראי. מסגרת אשראי זו מוגדרת על ידי הבנק, אשר, לרוב, מכיר את העסק המדובר ויודע אף להתאים לו את מסגרת הניכיון. לעומת הבנקים, לחברות הפיננסיות הפרטיות קיימים שלושה יתרונות עיקריים – הראשון בהם הוא כי ניכיון דרך חברה פרטית חוץ בנקאית כזו אינו מכביד על מסגרת האשראי שהעמיד הבנק לעסק (מדובר בחברה חוץ-בנקאית, כאמור) והוא אינו נוגס בה, כך שהיא נשארת בשלמותה שרירה וקיימת לטובת העסק. היתרון השני הוא, כי ניכיון שיק באמצעות חברה חוץ בנקאית מעמיד לעסק אשראי של 100% מערכו של השיק, וזאת, לעומת הבנקים אשר מעמידים רק 50%-70% מערכם של השיקים. היתרון השלישי של חברות חוץ בנקאיות הוא התנאים הטובים יותר מהבנקים שהן יכולות לתת ללקוח המגיע אליהן על מנת לבצע ניכיון שיק. כמובן, הסיכון שהן לוקחות על עצמן מגולם בעמלות הגבוהות יחסית, אבל כאשר על כף המאזניים מונחים הדיסקרטיות, מסגרת האשראי העסקי שלכם וחופש הפעולה הפיננסי – עסקי שלכם בסניף הבנק בו נמצא החשבון העסקי שלכם, העלויות הללו אינן גבוהות, אלא מתגלמות כמשתלמות למדי.

בשורה התחתונה

ניכיון שיקים הפך לסוג של קבלת מימון עסקי או הקצאת מסגרת אשראי עסקית לגיטימית כנגד שיקים עתידיים. באמצעותו, אנשים פרטיים, פרילנסרים, בעלי עסקים קטנים, בינוניים וגדולים, ארגונים וחברות, יכולים להפוך את השיקים העתידיים הנמצאים ברשותם, לכסף מזומן ונזיל, המצוי בחשבונם ועומדם לרשותם לכל צורך עסקי. יחד עם זאת, כאשר עוסקים באספקט ההשתלמות (דרך השאלה – היכן משתלם לכם יותר לנכות שיק, בבנק או בחברה חוץ בנקאית) נכנסים לסוגיה קריטריונים אישיים ועסקיים ספציפיים, המיוחד לכם, והם אלה שיכריעו את הכף לכיוון זה או אחר. כך שגם לאחר הכרת כל אחד מהיתרונות והחסרונות בהם ניחנה כל אחת האופציות שהזכרנו, בהחלט יתכן כי תמצאו שיקול מסוים, סובייקטיבי, לבחירה שלכם. הדבר החשוב ביותר, בסיכומו של דבר, הוא שתפעלו מול הגוף שלכם נוח יותר לפעול מולו.