מדינת ישראל כמו כל מדינה אחרת בעולם, אמורה להתנהל כמו כל עסק. ואיך מתנהל עסק? יש לו הוצאות ויש לו הכנסות והוא אמור לוודא שההכנסות עולות על ההוצאות. כשההוצאות גוברות על ההכנסות, מתחילה להיווצר בעיה. אם זה מצב זמני ובעיקר אם המצב הזמני הזה מתוכנן, אפשר להתגבר עליו בדרך כלל תוך זמן קצר יחסית. אבל אם הוא לא, זו כבר בעיה משמעותית שרק תלך ותעמיק אם לא יינקטו צעדים דרסטיים. בדיוק ככה זה עם המדינה. היא אמורה לפעול כך שההכנסות יעלו על ההוצאות וכשזה לא קורה, נוצר גירעון ממשלתי שמצריך התייחסות וצעדים דרמטיים לפעמים.
מהו גירעון ממשלתי?
גירעון ממשלתי הינו גירעון תקציבי, מה שאומר שהוקצו סכומים מסוימים לסעיפי תקציב שונים אבל ההוצאות או ההתחייבויות עולות על מה שהוקצה באותו התקציב. למדינה יש הכנסות ממקורות שונים בהם מיסים, מכירת שירותים שונים או מאגרות חוב שהיא מוכרת ואם ההכנסות המתוכננות של הממשלה פחותות מאשר ההוצאות שלה, יש גירעון. הוא ממומן בדרך כלל מאגרות חוב שהממשלה מוכרת ומבנקים מהם המדינה לוקחת הלוואות. המדינה צריכה לדעת איך להתמודד עם גירעון ויש לה כלים שונים לעשות את זה, כאשר אחד מהם הוא קביעת יעד לגירעון לשם צמצום הגירעון. לגירעון יש השפעה על המשק והנה כמה דוגמאות לכך.
לחריגה מתמשכת יש מחיר
כפי שציינו, יכולה להיות חריגה מהתקציב ויכול להיות גירעון ממשלתי ואם הוא תקופה קצרה זה יכול לעבור יחסית בסדר ובלי טלטלות דרמטיות ולפעמים הממשלה גורמת בכוונה לגירעון למטרות עתידיות שונות שאמורות דווקא להעשיר את קופת המדינה. אבל אם החריגה בתקציב מתמשכת, יכול להיות לכך מחיר גבוה ואין שר אוצר שלא מבין את המשמעות במקרה כזה גם אישית עליו. לשר אוצר שיש במשמרת שלו גירעון ממשלתי מתמשך יכולות להיות השלכות פוליטיות מה שאומר במילים פשוטות – הוא לא מספק את הסחורה וזה עלול לעלות לו בכיסא שלו או גרוע יותר, בדעת קהל גרועה ובכתם שיישאר איתו עוד שנים ארוכות.
הגדלת ההכנסות על ידי העלאת מיסים
בסופו של דבר, כדי להצליח להקטין את הגירעון ואף למחוק אותו לאורך זמן, צריך לעשות שתי פעולות לכאורה פשוטות. כמו כל עסק שמתייעל, מצד אחד צריך להגדיל את ההכנסות ומצד שני צריך להקטין את ההוצאות. את ההוצאות מקטינים על ידי חיתוך תקציבים שונים, וכל משרד אמור להרגיש את זה ובמדינה כמו ישראל זה יכול להיות משמעותי, כך לדוגמא אם משרד הבטחון נפגע (והוא תמיד נפגע מכיוון שזהו התקציב הגבוה ביותר בישראל ומצד שני גם עם הצורך המשמעותי ביותר) זה עלול להיות בעייתי.
אז יש את הצד של ההוצאות שצריך להקטין ועכשיו צריך להגדיל את הצד של ההכנסות. איך עושים את זה? הדבר הראשון שבדרך כלל נעשה הוא הגדלת המיסים. במדינת ישראל יש מיסים שונים כמו מס הכנסה, מס ערך מוסף, מס חברות, מס על רווחי הון ואחרים. כשיש גירעון ממשלתי תשלומי המס הם הראשונים שעולים, וכולם נפגעים מזה. העלאת המיסים היא מכה לכולם ופוגעת כמובן גם בעשירים אבל בעיקר מע”מ הביניים נפגע מהם, זה שעובד קשה על מנת לסגור את החודש וכל העלאה כזו יכולה להיות משמעותית עבורו. חשוב גם לדעת שבמידה והעלאת המיסים קורית בתקופה בה יש האטה כלכלית, זהו צעד שיכול לפגוע יותר מאשר לסייע.
מכירת קרקעות של המדינה
למדינת ישראל יש כמובן נכסים ובעיקר קרקעות. רוב הקרקעות הללו הן קרקעות חקלאיות שבדרך כלל המדינה “משחררת” אחת לתקופה. יש המון בירוקרטיה סביב עניין הקרקעות, המכירה שלהן וההפיכה שלהן מקרקעות שמוגדרות חקלאיות לקרקעות עליהן ניתן לבנות מבני מגורים ותעשייה, אך כשיש גירעון ממשלתי וצריך לכסות אותו בדרכים שונות, אחת מהן היא במכירה של קרקעות מדינה. המדינה מוכרת יותר קרקעות בקלות רבה יותר, וההכנסות מהמכירות הללו מיועדות לכיסוי הגירעון. גם כאן, אם מכירת הקרקעות נופלת על האטה במשק, על תקופה לא טובה. זה עלול להיות יותר בעייתי ופחות יעיל. כל שר אוצר וראש ממשלה צריכים “לשבור את הראש” בשביל להחליט אילו צעדים לנקוט על מנת להקטין את הגירעון הממשלתי.
הפרטה של חברות ממשלתיות
בבעלות מדינת ישראל יש חברות ממשלתיות, חברות שמעסיקות עשרות אלפי עובדים שנהנים מתנאים טובים כעובדי מדינה ולא סתם יש לחברות הללו ביקוש רב. אחת הדרכים להקטין את הגירעון היא באמצעות הפרטה של חברות ממשלתיות, הפיכה שלהן לפרטיות עם כל המשתמע מכך. זה אומר שמי שעובד בחברות הללו חשוף יותר לפיטורין, התנאים הם בדרך כלל אחרים מאשר כשעובדים תחת חברה ממשלתית, ובכלל, זו היא ירידה מבחינת מי שעובד בחברות הללו מכל הבחינות. אין ספק שאחת ההשלכות המשמעויות ביותר על המשק היא הפיכת חברות ממשלתיות לחברות פרטיות.
כולם מרגישים את זה
דרכי ההתמודדות של הממשלה עם הגירעון יכולות להיות מגוונות, אבל בשורה התחתונה, הציבור הוא זה שבעיקר מרגיש את זה. זה יכול להיות קיצוץ רוחבי של כל משרדי הממשלה או קיצוץ נקודתי, אך בסופו של דבר בקצה השרשרת נמצא האזרח הקטן. כך לדוגמא אם מיסי הייבוא עולים, מי שירגיש את זה אלו היבואנים כמובן אבל הם יצטרכו איך שהוא להחזיר לעצמם את ההפסד או חלק ממנו, והם יעשו את זה דרך הכיס של הצרכן. גירעון ממשלתי הוא עניין לפוליטיקאים ובכירים במשרד האוצר הישראלי אבל כל המשק מרגיש אותו.
קרא עוד מידע וטיפים בבלוג שלנו.
