אחת מהבעיות הגדולות העומדות בפני בעלי העסקים הם הצ’קים ה”מתים”, אלה שאינם ניתנים לניכיון, אלה שאינם יותר מפיסת נייר מעוצבת, הנושאת חתימה וסכום, שאותו לא יזכה התקציב של העסק לפגוש לעולם. ישנן סיבות רבות לכך שצ’ק עלול “לחזור” ולא להיות מכובד. הפעם, ננסה לסקור חלק מהן, על מנת לתת בידיכם ולו רק חלק מהכלים שיסייעו בידיכם לזהות במועד מוקדם ככל האפשר, האם תזכו ליהנות מהסכום הנקוב על הצ’ק או לא.

מהו המסלול אותו עובר צ’ק שמופקד?

לפני כל דבר אחר, נתאר לכם את הדרך שאותה עובר הצ’ק מרגע שהוא מופקד ועד לרגע החזרה הפיזית שלו לבנק בו הוא הופקד.

אם, לדוגמה נפקיד צ’ק לחשבון שלנו ביום הראשון בחודש, הצ’ק ייצא מסניף הבנק כבר באותו יום עסקים ויגיע, פיזית, אל הבנק הנמשך (הבנק של נותן הצ’ק אשר מהחשבון שבו אמור להימשך הכסף), כבר יום למחרת, בשני לחודש.

הפקיד המטפל בחשבון הבנק של נותן הצ’ק יחליט האם לכבד את הצ’ק, לאחר שיבחן את ההיבטים אשר מיד נפרט.

במידה והפקיד יחליט לכבד את הצ’ק, אין בעיה – התשלום יבוצע. במידה והפקיד מחליט שלא לכבד אותו, הצ’ק מוחזר לבנק המציג (הבנק של מקבל הצ’ק אשר אל החשבון שבו אמור להיכנס הכסף) כבר ביום שלאחר מכן, בתאריך של השלישי בחודש. כך שאם צ’ק מופקד ביום הראשון בחודש, הוא, לרוב, עתיד לחזור, מקסימום, תוך יומיים, בשלישי בחודש. יחד עם זאת, ישנם מקרים מיוחדים בהם צ’ק עלול לחזור גם לאחר תום אותם שלושה הימים, וזאת, בתנאי שלסניף הבנק הנמשך קיים אישור מיוחד לכך מהמסלקה.

ניכיון צ’ק לחברה – השירות שמושיט לעסקים חבל הצלה

נספח 305 לכללי המסלקה – סיבות החזרה שהוציא בנק ישראל, מפרט רשימה ארוכה של סיבות בגינן צ’ק עלול להיות שלא מכובד. את הסיבות הללו ניתן לחלק למספר סעיפים מרכזים, שאת חלקם ניתן לדעת כבר במעמד קבלת הצ’ק. אמנם, את האחרים לא תוכלו לדעת עד שהצ’ק יגיע לסניפכם (הסניף המציג) או לסניף הבנק בו מתנהל חשבונו של נותן הצ’ק (הסניף הנמשך), אבל גם שימת לב לסיבות הניתנות לזיהוי על ידכם, יכולה לצמצם באופן ניכר את סיכוני החזרה של הצ’קים ולהגדיל את הסיכוי שייפרעו.

קטגוריית הסיבות ראשונות להחזרת צ’ק – הקטגוריה הטכנית

זוהי הקטגוריה הגדולה והרחבה ביותר, שמרבית הסיבות המופיעות בה יכולות להיות מזוהות כבר במעמד קבלת הצ’ק. קטגוריית הסיבות הטכניות להחזרת צ’ק כוללות סיבות כאי התאמה בין הסכום במילים לסכום בספרות, חוסר בחותמת בחזיתו של הצ’ק או בגב הצ’ק, תאריך שגוי, חתימה חסרה וכן הלאה. כאמור, מרבית הסיבות הללו יכולות להיות מזוהות על ידי מקבל הצ’ק מיד, ולכן, יש להכיר את הסיבות הטכניות ולחסוך לעצמכם את זמן ההמתנה לפירעון ואת עגמת הנפש הכרוכה בכך.

הסיבה השנייה להחזרת צ’ק – חוסר כיסוי בחשבון הנמשך

במקרים בהם בחשבון הנמשך אין מספיק כסף כדי לכסות את הסכום הנקוב על גבי הצ’ק, הצ’ק יחזור לסניף המציג כשהוא נושא את החותמת א.כ.מ, – “אין כיסוי מספיק”.

הסיבה השלישית להחזרת צ’ק – ביטולו של הצ’ק על ידי הנותן

במקרים בהם נותן הצ’ק מתחרט, ומעביר לבנק שבו מתנהל החשבון שלו הוראה לביטול הצ’ק, הצ’ק יוחזר בשל הוראת ביטול.

הסיבה רביעית להחזרת צ’ק – חשבון מעוקל

במקרים בהם נותן הצ’ק חייב כספים למס הכנסה או לגוף אחר, יוטל על כל הכספים הקיימים בחשבונו עיקול. כשיגיע לתשלום צ’ק מחשבון כזה, הצ’ק יוחזר למפקיד אותו תחת ההערה “מעוקל”.

הסיבה החמישית להחזרת צ’ק – החשבון נסגר

חשבונו של נותן הצ’ק נסגר ואינו פעיל עוד. נסיבות משתנות וכך גם הסיבות להחזקת חשבון בבנק זה או אחר. במקרים בהם ייסגר חשבון הבנק של נותן הצ’ק, מן הסתם, אין חשבון שממנו יכול להיות הצ’ק מכובד.

הסיבה השישית להחזרת צ’ק – נותן הצ’ק נפטר

צ’ק אשר ביום הפירעון הנקוב בו כותב השיק נפטר. כאן, בדיוק כמו במקרה של החשבון הסגור – אין מי שישלם את הצ’ק.

הסיבה השביעית להחזרת צ’ק – הצ’ק אינו סחיר

במקרים בהם צ’ק הנושא את הכיתוב “למוטב בלבד” או שקיים ציון המילה “בלבד” לאחר שמו של מקבל הצ’ק, מוסב ומופקד בחשבונו של צד שלישי, וזאת, מבלי שעל הצ’ק יבוטל הכיתוב ותופיע חתימה, צ’ק כזה יוחזר מסיבת “לא סחיר”. בצ’ק הנושא כיתוב “למוטב בלבד” או בצ’ק המסויג מבחינת הפורע אותו, אין לבצע שינוי לאחר כתיבתו (למעט סכום או תאריך, כאשר השינוי נושא חתימת נותן הצ’ק). במקרים כאלה, יש לנהוג לפי ההוראות ואין להעבירו לצד שלישי, גם אם הכיתוב של “למוטב בלבד” בוטל או נמחק.

לסיכום

כפי שניתן לראות, קיימות סיבות רבות ומגוונות לאי פירעון של צ’ק. חלקן בשליטתכם, ואילו האחרות – לא. כאן, אנחנו חייבים לציין, כי ככל שמועד הפירעון הממשי של הצק רחוק יותר, כך גדלים הסיכונים לכך שהצ’ק יוחזר, בשל אותו מגוון הסיבות שמנינו.