ניהול עסק אינו עניין של מה בכך. על בעל העסק להתנהל מול הלקוחות, להוביל את העסק למינוף אידאלי, לעבוד סביב השעון, למצוא פתרונות לשלל בעיות, לבצע אופטימיזציה וכמובן לנהל את המאזן הכספי באופן מושכל, כאשר כל הזמן צריך להיות עם היד על הדופק – בכול הנוגע לכספים צריך לעקוב אחר כל סכום שיוצא ונכנס, ואכן לא מעט עסקים מבריקים ובעלי פוטנציאל קרסו, ולו רק כיוון שהם התנהלו מבחינה כלכלית באופן שגוי, כך שהם פשוט יצאו מחוץ למשחק. מכאן שתזרים מזומנים מאוד קריטי עבור הצלחתו של כל עסק, ועל כן טוב להכיר את האופציות הקיימות, כשניכיון צ’קים הנו חלק מהותי מסך התמונה.

חשיבות ניכיון צ’קים

ציינו ניכיון שיקים ללקוחות עסקיים – מה זה אומר? שלא מעט עסקים שמסכימים בעל כורחם לקבל צ’קים דחויים זוכים למצוא מעקף לבעיה, ולו באמצעות ניכיון צ’קים, משמע באמצעות פנייה לחברה ייעודית שמעניקה את השירות ניתן לפדות את הצ’ק במידי, עובדה שבין היתר מאפשרת לשמור על מאזן כספים מאוזן, לשמור על סדר ומעקב כלכלי, להמשיך לבנות תוכניות כלכליות עתידיות, לבצע השקעות מניבות עבור העסק, לשדר ללקוחות ולספקים עסקים כרגיל, לשמור על מסגרת האשראי וכדומה.

מלכוד לצד פתרון

בטח תהיתם מהו המלכוד, ופה נציין שהמלכוד הנו תשלום של ריבית או עמלה, אך כאשר הסכומים גבוהים תשלומי הריבית והעמלה פשוט זניחים. כמו כן, לרוב נהוג לקזז את גובה העמלה מסך התשלום שמועבר בצ’ק הדחוי, ואילו עסק שניבא מראש את המהלך יפעל נכונה אם ייקר במעט את עלות השירות, כך שבאופן עקיף העמלה תרד מהכיס של הלקוח ולא מהכיס העסקי. מסקנה? צ’קים דחויים (שוטף פלוס 30, שוטף פלוס 60 וכדומה) אינם תוקעים יותר את ההתנהלות העסקית ואף מקלים על הלקוחות לבצע מולכם עסקים.

לא בכל מחיר

יש עסקים שנהנים מגב כלכלי מספיק חסין, ובו זמנית רוב הלקוחות שלהם משלמים במזומן. במקרים מעין אלו אין זה יהיה חכם לרוץ ולבצע ניכיון צ’קים, אלא יהיה עדיף לספוג את הצ’ק הדחוי כפי שהוא, כך שחוסכים עמלה. מכאן שכל עסק צריך לעשות שני דברים: להכיר בכך שהאופציה קיימת ובו זמנית לבחון האם יש צורך להשתמש בה, כאשר בחינה מעין זו צריכה להיעשות אל מול תמונת מצב מדוקדקת של המצב הכלכלי, כולל התייחסות להוצאות והכנסות מידיות והוצאות והכנסות עתידיות – עד ליעד שבו הצ’ק אמור להיכנס לעובר ושב.

ממה מושפעת הריבית?

עסקים רבים בוחרים לפנות לבנק על מנת לנכות צ’ק, כי ידוע שבבנק הריביות יחסית נמוכות. עם זאת, גם ידוע שהבנק מעלה מגוון קשיים, כאלו שאינם תמיד נוחים. מכאן מי שמבקש לבצע את הניכוי אצל חברה חוץ בנקאית, מהר מאוד יגלה שהתחרות ענפה ואף שלל חברות מתחרות כראוי מול הריביות הנוחות שהבנקים מציעים. פה נעצור לדון ממה גובה הריבית מושפעת, פשוט בכדי לבצע השוואה מושכלת. ובכן אין זה סוד שגובה הריבית אינה נשארת זהה בין פעם לפעם, אלא היא מושפעת ממגוון משתנים. גובה הריבית מושפעת מתאריך הפירעון (ככול שהתאריך יותר רחוק הריבית תהיה יותר גבוהה), מאופי הלקוח שהעביר את הצ’ק (ככל שהוא יותר מפוקפק או בעל קשיים כלכליים, הריבית תהיה יותר גבוהה) ואף ישנה משמעות לאופי ההיכרות שבין שני בתי העסק (בין החברה הנבחרת לבין בית העסק שמבקש לבצע את הניכוי).

סיבה חלופית

לצד הרצון להזין את החשבון העסקי, גם קיימת סיבה נוספת שמניעה לבצע ניכוי צ’קים, וגם אם לא מדובר בסיבה העיקרית, עדיין חשוב להכיר בה. במה מדובר? ובכן כל עסק יודע שלא מאחורי כל צ’ק ישנו כיסוי, ולו כי לא כולם אנשים ישרים. לאור הדברים הרבה פעמים כאשר עסק מקבל צ’ק ממקור חדש הוא פשוט מחסיר נשימה, הוא חושש פן אותו צ’ק ללא כיסוי וחשש זה עשוי מאוד להעיק, ובטח כשמדובר בצ’ק דחוי למועד מאוחר, כך שייקח זמן רב עד שיתאפשר לדעת האם אכן יועבר הסכום המובטח. מכאן שהרבה פעמים בעלי עסקים מחליטים להיעזר בשירותי ניכיון צ’קים גם אם החשבון העסקי אינו מצוי במצוקה, וזאת כי חברות מקצועיות בוחנות שהצ’ק תקין, כך שהאחריות מוטלת עליהן. מסקנה? לעיתים שווה לשלם ריבית ולהרוויח שקט נפשי.

אן דן דינו

כאשר עומדים לבחור חברה עבור ניכוי צ’קים, אין להתבסס על תחושת בטן, אלא יש לבצע בדיקה. מה רצוי לבחון? ראשית רזומה וניסיון, אך גם פרמטרים נוספים, קרי גובה העמלה, ההיתכנות לבצע העברה מהירה ואף רצוי לוודא שהחברה מעבירה את מלוא הסכום (למעט סכום העמלה) בפעם אחת, וזאת כי לא חסרות חברות שמעבירות את הסכום שמצוי בצ’ק בשתי פעימות. ראשית את הסכום החלקי ורק לאחר שהחברה מוודאת שהצ’ק אכן תקני מועבר המשך הסכום – התנהלות שאינה תמיד מתאימה.

עדכונים שנוגעים לצ’קים עסקיים

לאחר שדנו רבות אודות צ’ק דחוי שניתן לעסק, נעצור לדון אודות סוגי צ’קים נוספים שנוגעים לעסקים, וזאת כי לאחרונה נוספו תקנות שמשנות מעט את חוקי המשחק, וכפי שציינו בכל הנוגע לתקציב חשוב להישאר מעודכנים. אז מה אומרות התקנות החדשות בכול הנוגע לצ’קים? ובכן כל עוד הסכום גבוה מ5,000 ש”ח, הרי שאין להעביר את הצ’ק. בהנחה ושם המוטב אינו מצוין על גבי הצ’ק ואם הצ’ק הוסב פעמיים (או יותר) – חובה לציין את שם המקבל ואת מספר ת”ז שלו. צ’ק שמועבר לעוסק צריך לציין אם שם העוסק כנפרע וכאשר מדובר בצ’ק שגבוה מ10,000 ש”ח, הרי שהוא אינו יכול להיות מוסב יותר פעם אחת. הישארו מעודכנים והתנהלו בחוכמה!