פריטת צ’קים דחויים, המכונה גם בשמה הנפוץ והמוכר יותר – ניכיון צ’קים, היא פעולה אותה כמעט כל גוף עסקי ביצע, מבצע או יבצע, לאורך מחזור חייו. למעשה, חלק גדול מהעסקים הישראליים נסמכים על בנקים ועל החברות הפרטיות החוץ בנקאיות באופן קבוע, בביצוע פריטת צ’קים דחויים בחשבון העסקי שלהם, הן כתחליף לנטילת הלוואה והן כאמצעי עזר לעת מצוא, כדי לפתור חוסר איזון נקודתי בתזרים המזומנים. פריטת הצ’קים הדחויים מאפשרת להם קבלת כסף נזיל בקלות ובמהירות, בתמורה למסירתם של צ’קים דחויים לידי הבנק, או לידי הגופים הפיננסיים הפרטיים העוסקים בניכיון צ’קים.

מהו הליך זה? מהם יתרונותיו לבעלי העסקים?

פריטת צ’קים דחויים = ניכיון צ’קים

מוסר התשלומים הישראלי, עליו נכתבו תילי תילים של מאמרים, מהווה אתגר רציני בניהול תזרים המזומנים המאוזן, במיוחד עבור העסקים הקטנים ביותר. כיום, בעידן בו בכל תחום התחרות הקיימת היא רבה, נאלצים עסקים (כאמור, בעיקר הקטנים שבהם) להתכופף ולהתגמש בפני הלקוחות, על מנת לסגור כמה שיותר עסקאות. מצד שני, במיוחד כאשר מדובר בלקוחות קטנים, העסק נתון לתכתיבי תנאי התשלום אותם מכתיבים לו הספקים שלו. כשהוא לכוד בין שני אלה, לקוחותיו וספקיו, קל מאד לעסק לאבד את השליטה על תזרים המזומנים שלו וליפול למלכודות נקודתיות או מתמשכות, הנובעות מהפער בין התקבולים הדחויים להוצאות המיידיות והמתמשכות. כתוצאה מכך וכדי לצאת מאותן מלכודות, הפיתרון הנפוץ בו נוקטים חלק מהעסקים הוא ניכיון הצ’קים הדחויים המצויים ברשותם.

מהי מטרתה של פעולת פריטת צ’קים דחויים?

מאחר ופריטת צ’קים דחויים פירושה המרת הצ’קים הדחויים שהתקבלו מהלקוחות ונכנסו לתזרים המזומנים העסקי בכסף זמין, וזאת כשהמטרה היא אחת – יצירת תזרים מזומנים חיובי. לכן, במקום להמתין עד שהכסף יופקד בחשבון הבנק העסקי בתאריך הנקוב, ממיר אותו העסק במזומן או בהעברה בנקאית לחשבון העו”ש באמצעות בנק או חברה פרטית המציעה שירותי ניכיון צ’קים. במקרים כאלה, מנוכה מהסך הכולל של הסכום שעל גבי הצ’ק עמלה וריבית, אשר אמנם מצמצמים את הסכום הסופי שבידי מפקיד הצ’ק, אבל הם אלה ההופכים את התשלומים המגולמים בצ’קים לזמינים לשימוש של העסק כבר כעת. במרבית המקרים, בתחשיב הגיוני, אסטרטגי קר, חלקם של הריביות והעמלות בטלים בשישים, מול הצורך של העסק במזומן, ולכן, מדובר בעסקה המשתלמת לכל הצדדים.

אילו גופים פיננסיים עומדים לרשות העסקים, בכל הנוגע לניכיון צ’קים?

עד לפני שנים לא רבות, בנק הייתה התשובה העסקית המתבקשת בכל הנוגע לענייני הפיננסים העסקיים והאישיים. כמובן שלצד הבנקים פעלו גם אנשים וחברות שלא היו מעוגנים במסגרת הלגיטימית של חוקי המדינה (השוק האפור), אבל אליהם, נאלצתם לפנות רק לאחר שכלו כל הקיצים, ולא היה ולו בנק אחד שהסכים לסייע לכם להיחלץ מהמצב העגום. בשנים האחרונות, למרות שעדיין, כמות העסקאות הפיננסיות המבוצעות מול הבנקים גדלה באופן ניכר, והם עדיין חולשים על 80% מנפח הפעילות הפיננסית, קמו להם מתחרים רבים בדמותן של חברות חוץ בנקאיות פרטיות קטנות יותר מהבנקים. בשל הנסיבות, הצטמצם יתרונם היחסי של הבנקים (שהתבטא בזמינותו של מידע פיננסי בנוגע לאדם או לגוף הנותן את הצ’ק, וגב חזק מבחינה פיננסית שהקנה להם חוסן כלכלי) והפך לבטל בשישים, מול הגמישות ואי ההשפעה על חשבון הבנק העסקי, אותן מציעות החברות החוץ בנקאיות.

מה משתלם יותר?

כצפוי, התשובה לשאלה אינה פסקנית וחד משמעית אלא נבחנת דרך קריטריונים סובייקטיביים, שנכונים לכל עסק בפני עצמו. עסקים מסוימים יעדיפו לעשות הכל דרך סניף הבנק שלהם, בו מתנהל חשבונם העסקי. לרוב, מדובר בעסקים הבינוניים והגדולים דווקא, כאלה שתזרים המזומנים שלהם יציב פחות או יותר, וכל הסאגה מנוהלת מול הבנק, האובליגו שלהם גדול בבנק, ולכן, גם פחות אכפת להם לנצל חלק ממנו בצורה של פריטת צ’קים דחויים למשך תקופת הזמן שתחלוף, עד לפירעונם של הצ’קים המומרים. העסקים הקטנים יותר יעדיפו לעשות את כל התהליך מחוץ למערכת הבנקאית. במרבית המקרים, הם ניצלו את האובליגו הבנקאי שלהם כמעט עד תומו, ולא סביר להניח, בשל היכרותה של המערכת איתם, כי הבנק ישמח לבוא לקראתם בהענקת ההלוואה קצרת המועד המגובה בצ’ק הדחוי. מה גם, שלעיתים קרובות, מדובר במשבר פתאומי שנוחת עליהם, והפעילות המסודרת (והבירוקרטית) מול הבנקים עלולה שלא לספק להם את הפתרון היעיל ביותר למצבם.

ניכיון צ’קים דחויים משמשת כפלסטר לטיפול בבעיה עמוקה בהרבה יותר

עבור מרבית העסקים, פריטת צ’קים דחויים או לקיחת הלוואה בנקאית / חוץ בנקאית עשויות לטפל נקודתית בבעיה שהיא עמוקה ורחבה יותר מאותה נקודה בזמן. אם אתם מוצאים שהעסק שלכם נקלע פעם אחר פעם לאותו מצב של פער בין התקבולים מהלקוחות לבין ההוצאות השוטפות או הנקודתיות, תיאלצו לנקוט בצעד מהותי ומשמעותי יותר ממציאת חברת ניכיון צ’קים אמינה. רצוי לבצע, במקרה כזה, חשיבה מחודשת של האסטרטגיה העסקית מבחינת תזרים המזומנים, לשנות את תנאי התשלום (הן לספקים והן ללקוחות) ולשפר את אמצעי הבקרה על תזרים המזומנים, כולל הכנת תחזית עתידית.